החלטה בתיק ת"א 26336-01-13

בפני שתי בקשות. האחת, בקשה לשחרור תפוסים, והשנייה לדחיית התובענה כנגד המבקשים 4-2.

יורם וג'נט שוראקי (להלן: " המבקשים 1 ו - 2") לוו מחבריהם משכבר הימים, מרסל ובלהה ממן (להלן:   "המשיבים"), סכומי כסף המסתכמים לטענת המשיבים לסך כולל של 1,074,896 ש"ח. ההלוואות נתנו החל מחודש יולי 2010 וחלק מסכומים אלה נפרעו על ידי המבקשים 1 ו - 2 הן במזומן והן באמצעות המחאות.

אלא שלטענת המשיבים, בשלב מסוים המבקשים 1 ו - 2 הפסיקו לפרוע את ההמחאות ואף ביטלו אותן. המבקשים אינם מחזירים חובותיהם, וחובם למשיבים נאמד בסך של 521,582 ש"ח לא כולל הפרשי ריבית מוסכמים.

הטענה היא כי המבקשים 1 ו - 2, בשיתוף פעולה עסקי עם בניהם ערן ועומרי שוראקי (להלן: "המבקשים 3 ו - 4") הקימו חברה חדשה בשם "אוריין פיתוח" המנוהל על ידי המבקש 3, כאשר בפועל, המבקש 1 הוא המנהל את העסק.  המבקש 4 הקים אף הוא חברה בשם "מפלסי הפסגה", לטענתו, במטרה להיות "קבלן רשום" ומרבית הרכבים של המבקשים הועברו על שמו.

ההליכים עד כה:

ביום 14.1.13 הגישו המשיבים בקשה למתן סעד זמני לתפיסת כלי רכב הנדסיים השייכים למבקשים בד בבד עם הגשת תובענה כספית כנגדם על סך של 876,072 ש"ח.

ביום 15.1.13 מונה ב"כ המשיבים ככונס נכסים על רכבה הפרטי של המבקשת 2 וכן על כלי רכב הנדסיים הנמצאים, ברובם, בבעלות המבקש 4.

כן ניתן צו עיקול על כל הנכסים והכספים השייכים למבקשים, הנמצאים בחזקתו של קבלן ראשי, "חברת אברהם ח בנייה ופיתוח בע"מ", אשר המבקש 1 מעניק לו שירותי קבלנות משנה לביצוע עבודות עפר.

ביום 25.1.13 נתפסו רכבים וכלים הנדסיים שבבעלות המבקשים 3,2 ו - 4.

ביום 30.1.13 התקיים דיון במעמד הצדדים ונתנה החלטה המורה על תיקון הצו כך שכלי הרכב הפרטי של המבקשת 2 ישוחרר ויוחזר לרשותה בכפוף לעיקול ברישום שיוטל עליו והתחייבות שלא לבצע בו כל דיס פוזיציה.

כמו כן הוחלט כי ישוחרר גם מחפרון אחד כנגד עיקול ברישום שיוטל עליו, וערבות צד ג' בסך 50,000 ש"ח, ובתנאי שלא תעשה בו כל דיס פוזיציה, וכי יתר הכלים אשר נתפסו ומוחזקים בידי ב"כ המשיבים, ישוחררו בהתאם להחלטה רק בכפוף להפקדת ערבות בנקאית על סך 300,000 ש"ח ועיקול ברישום בלבד.

ככל הנראה המבקשים לא הצליחו לגייס את הערבויות הנדרשות והבקשה היא לשנות את הצו ולהורות על שחרור כלי הרכב.

ברשות כונס הנכסים נותרו תפוסים הרכבים: מחפרון פיאט, GMC, טרקטורון ומחפרון הידרומיקס, אשר שחרורם מתבקש, אלא שהמשיבים מעלים את החשש כי כלי הרכב התפוסים יוברחו ולא יהיה ביכולתם להיפרע מן המבקשים, היה ותתקבל התביעה העיקרית.  

עיקר טענות הצדדים:

הטענה העיקרית של המבקשים היא כי כלי הרכב משמשים אותם לעבודה ולפרנסת משפחותיהם. אין כל סכנה כי יוברחו, וניתן להסתפק בעיקול ברישום בלבד. דמי אחסנתם של הכלים עד אשר יוכרע הדין, יכלו את הכספים המגיעים למשיבים, אם בכלל ייפסק כי הם מגיעים להם.

בנוסף טענו כי כל החובות נפרעו, ואין הנתבע 1, שהוא אשר לווה את הכספים, חייב ידבר. הנתבעים האחרים לא קיבלו כלל כספים מהמשיבים, ואין כל עילת תביעה נגדם.

עיקר טענות המבקשים 1 - 2:

1.         המשיבים לא הציגו כל מסמך אובייקטיבי ממנו ניתן ללמוד על גובהן האמיתי של ההלוואות  ועל התקבולים אשר הועברו מהמשיבים למבקשים. התביעה כולה נשענת על קובץ EXCELE  שנערך על ידי המשיב 1, בנסיבות עליהן אין ויכוח כי עסקינן בהלוואה חוץ בנקאית בעייתית ביותר שנפקותה מוטלת בספק. 

2.         המדובר בהתקשרות עסקית גרידא בין הצדדים ולא התקשרות חברית. ההלוואות נשוא הליך זה באות בגדרו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, ואינן עומדות בסדרי הדין המיוחדים המנויים בו, משלא פעלו המשיבים על פי החוק, אין הם זכאים לסכומים אשר נתבעו על ידם.